ערב אחד החלטתי לקפוץ ולבקר ב 'עולמו' של בעלי.
גיליתי הרבה נושאים מעניינים.
ביקשתי להבין וללמוד מהו משחק כדורגל שהוא כ"כ אוהב.
הוא ממש הופתע מהרעיון וראיתי עד כמה זה משמח אותו.
אחרי הקדמה קצרה, הסביר לי  'מי נגד מי' ישבנו וצפינו יחד במשחק כדורגל של ב"ש.

האמת....נהנתי מאוד  :)   
אהבתי לראות את ההתלהבות שלו כמו ילד ופשוט הבנתי על מה המהומה.
ואז חשבתי: למה שלא אזמין אותו לבקר בעולמי שלי?
הזמנתי אותו ללכת יחד לשיעור יוגה.

דמיינו את המדען שלי שרגיל לחזור מיום עבודה ארוך 
היישר לחדר הכושר הביתי שלנו,
מכין עצמו למשהו רך יותר כמו שיעור יוגה.
כ"כ התרגשתי כששכב לידי במזרון , ביצע את התרגילים וקינח במדיטציה.
זה היה "ביחד" אחר, חדש. ואני אהבתי את זה.

לאמר לכם שהוא נרשם לשעורי יוגה? צר לי לאכזב. זה לא קרה. 
אבל,כשאני יוצאת היום הוא מבין אותי, מרגיש אותי ואפילו מתעניין איך היה.
מי יודע אולי אגלה פעם שהוא רשום בקבוצת יוגה.

מה שחשוב הוא שייצרנו נושא שיחה/התעניינות נוסף ביננו בנוסף לאוסף ששלנו